״מטומטמת״ היא עוד אחת ממגוון הסדרות שראיתי אי שם בגיל 16, בתקופה שהייתי צופה בעיקר בסדרות ישראליות (זה לא ממש שונה מהיום) והיא היתה זכורה לי כאחת הסדרות הישראליות הכי טובות אי פעם. בשתי העונות הראשונות צפיתי ברצף, אך זה היה לפני שהודיעו בכלל על עונה שלישית, וכשהמשיכו אני באיזשהו מקום איבדתי את זה והפסקתי לעקוב אחרי הסדרה, ומעולם לא סיימתי אותה. אני מודה, זה דפוס שקרה לי לא מעט, במיוחד בשנים ההן, אבל אף פעם לא מאולר מדי להמשיך ולחזור. כבר הרבה שנים שאני רוצה לראות את הסדרה שוב, וכששמעתי שהיא מגיעה לנטפליקס התלהבתי כל כך. קצת פחדתי שבצפיה שניה, אחרי חמש שנים, היא תיראה לי ילדותית או קרינג׳ית, או שפשוט פחות אתחבר אליה, אבל היא היתה ממכרת מהפרק הראשון. כמובן שלא זכרתי הכל לפרטי פרטים ורק את התמונה הגדולה (ספוילר: את הסיום של העונה השניה, שאסי ושירי ביחד בסוף, שלירז וניסו ביחד, שאסי ושירי בורחים מהארץ, שניסו ותמי ביחד…) אבל זה עניין אותי כמן בצפיה ראשונה, ואולי אפילו יותר. מצד אחד חיכיתי לסיים את הסדרה, כי כמו שאמרתי, לפני חמש שנים לא סיימתי אותה, וכל כך עניין אותי לדעת איך הטירוף הזה יגמר ומה יעלה בגורלן של הדמויות, אבל לא רציתי להיפרד. עברו כמה ימים מאז שראיתי את הפרק האחרון, ואני עדיין לא מרגישה שיש לי את כל המילים כדי לתאר את מה שאני חושבת על הסדרה. בת חן סבג פשוט מבריקה!!! אני מכורה לשפה שלה, לכתיבה שלה, ליצירה שלה, לדמויות הכל כך אייקוניות שלה. שירי ולירוי בעיני הדמויות הישראליות הכי טובות שראיתי אי פעם וכל אחד מהשחקנים פה כל כך טוב ואמין ופשוט כיף לראות אותם על המסך. קרו כל כך הרבה דברים שאלוהים יודע איך היא הצליחה לחשוב עליהם ולכתוב אותם בכלל, ואני פשוט מודה על היצירה הזאת כל כך. אז נכון שעברו המון שנים מאז שהיא יצאה, אבל היא עלתה לנטפליקס רק לפני חודש, וזאת הזדמנות מצוינת לכולם להיזכר בה. כן, גם אם ראיתם לפני חמש שנים ואתם חושבים שאתם זוכרים מה קרה.